#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ללמוד ממה שנתרבה איסור חמץ בשל נכרי שקיבל עליו אחריות, דדבר הגורם לממון כממון דמי, או דלאו כממון דמי ?	ס&quot;ד להוכיח דכממון דמי מהא דעובר, ודחו דשאני הכא דרבי קרא לא ימצא.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ד א&quot;כ להוכיח להפך, מהא דבעינן קרא. ודחינן דכיון דאי איתיה הדר בעיניה, ל&quot;ח גורם לממון, ובעינן ריבויא.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בהמת ארנונא חייבת במעשרות, במצי מסלק ליה בזוזי ובלא מצי ?</p><p dir='rtl'>ואיך תתפרש הברייתא דחייבת ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בעיסה ומ&quot;ש ?	לל&quot;ק במצי מסלק חייבת, בלא מצי פטורה. והברייתא דחייבת אירי במצי מסלק.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב בכל עניין פטורה, והברייתא בעיסה.</p><p dir='rtl'>והטעם דעיסה חייבת משום דלית לה קלא.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו זקוק לבער יחד לו בית אין זקוק לבער שנאמר לא ימצא.&quot; על מה קאי 'שנאמר', ומה הדרשה ? (2)	לר&quot;פ על הא דהפקידו אצלו זקוק לבער.</p><p dir='rtl'>לרב אשי על הא דיחד לו בית א&quot;צ לבער, דכתיב בבתיכם, והאי לאו ביתא דידיה.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הראייה דשכירות לא קניא?<p></p><p dir=""rtl"">ואיך א""ש הא דבייחד לו בית א""צ לבער?</p>"	מהא דאסור להשכיר בית לנכרי דמכניס לשם ע&quot;ז, ומבואר דחשיב ביתו דישראל.</p><p dir='rtl'>וייחד לו בית הוא משום דשאני הכא דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא, זה שמצוי אצלך.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין המוצא חמץ ביו&quot;ט, או חמצו של נכרי הנמצא אצלו כל הפסח ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בחמץ הקדש כה&quot;ג ומדוע ?	ביו&quot;ט כופה כלי. בשל נכרי עושה מחיצה, שלא יבוא לאוכלו.</p><p dir='rtl'>של הקדש א&quot;צ, דמיבדל בדילי אינשי מיניה.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המפרש ויוצא בשיירה, או עושה אוצר בביתו, האם צריך לבער או לא ?	רב יהודה אמר דקודם ל' א&quot;צ לבדוק, אחר ל' צריך.</p><p dir='rtl'>לאביי כ&quot;ז כשדעתו לחזור, ואם אין דעתו פטור גם תוך ל'.</p><p dir='rtl'>לרבא אם דעתו אף מר&quot;ה צריך לבדוק. והחילוק הוא כשאין דעתו לחזור ולפנות.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממתי שואלים ודורשים בהלכות הפסח ?</p><p dir='rtl'>ולעניין איזה דין נוסף למדו את אותו השיעור ?	לת&quot;ק ל' יום, לרשב&quot;ג שתי שבתות.</p><p dir='rtl'>ומזה למדו דהמפרש ויוצא בשיירה תוך ל' יום לפסח צריך לבער. [לאביי כשדעתו לחזור, לרבא כשאין דעתו לחזור].	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן למד ת&quot;ק דל' יום קודם החג דורשים בהלכות החג ?</p><p dir='rtl'>ומניין למד רשב&quot;ג שיעור שתי שבתות ?	ת&quot;ק מהא דמשה עומד בפסח ראשון ומזהיר על שני.</p><p dir='rtl'>לרשב&quot;ג זו אינה ראייה, דאגב דפתח במילי דפסח שלא יעשו הטמאים, סיים הכל.</p><p dir='rtl'>ורק הראייה מהא דמשה עמד בר&quot;ח והזהיר על פסח ראשון.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאין מוקדם ומאוחר בתורה, האם הוא גם בעניין אחד או רק בב' ?</p><p dir='rtl'>ומה הראייה ?</p><p dir='rtl'>ומה חידשו עוד עפי&quot;ז ?	רק בתרי, דאי גם בחד, איך אפשר ללמוד מכלל ופרט, שמא הוא פרט וכלל. ולהפך.</p><p dir='rtl'>ומינה שמעינן דאף למ&quot;ד דכלל הפרט המרוחקים זמ&quot;ז דנים אותם, הוא רק בחד ענינא, אבל בתרי עניני לא.	<br/>פסחים דף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הבודק צריך שיבטל לס&quot;ד ומסקנא ?	"לס""ד משום פירורין, ואע""ג דלא חשיבי, כיון דמנטר להו אגב ביתיה.<p></p><p dir=""rtl"">ומקשינן מסופי תאנים ומשמר מפני ענבים, דאם אין בעה""ב מקפיד מותרות משום גזל ופטורות מן המעשר.</p><p dir=""rtl"">אלא שמא ימצא גלוסקא יפה ודעתו עליה.</p>"	<br/>פסחים דף ו		
